אור מתוך חושך

אוֹר מִתּוֹךְ חוֹשֶׁךְ

מתוך ספר "זוהר לעם", פרשת אשה כי תזריע, מאמר: "שיש יתרון לחכמה על הסיכלות", אות ק"ה

כְּיִתְרוֹן הָאוֹר מִתּוֹךְ הַחוֹשֶׁךְ.

כִּי תּוֹעֶלֶת הָאוֹר אֵינָה בָּאָה

אֶלָּא מִתּוֹךְ הַחוֹשֶׁךְ.

תִּקּוּן הַלָּבָן הוּא שָׁחוֹר.

כִּי לוּלֵא הַשָּׁחוֹר

לֹא הָיָה מוּשָׂג הַלָּבָן.

וּמִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ שָׁחוֹר,

מִתְעַלֶּה הַלָּבָן וּמִתְכַּבֵּד.

מָשָׁל לְמָתוֹק וּמַר,

שֶׁאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ טַעַם מְתִיקוּת,

מִטֶּרֶם שֶׁטּוֹעֵם טַעַם מַר.

מִי עוֹשֶׂה לָזֶה

שֶׁיִּהְיֶה טַעֲמוֹ מָתוֹק,

הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הַמַּר.

כִּי הַדְּבָרִים

שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם יַחַס הֲפִיכוּת,

הֲרֵי הָאֶחָד מְגַלֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.

שֶׁכֵּן בְּלָבָן וְשָׁחוֹר,

וּבְאוֹר וְחוֹשֶׁךְ,

וּבְחוֹלֶה וּבָרִיא.

כִּי אִם לֹא הָיָה חוֹלֶה בָּעוֹלָם,

לֹא הָיָה שׁוּם מוּשָׂג לַשֵּׁם "בָּרִיא".
-