דבר בעל ערך

דָּבָר בַּעַל עֵרֶךְ

מתוך כתבי רב"ש כרך ב', מאמר: "מהו שדוקא בליל פסח, שואלים ד' קשיות", עמוד 877

יֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁנּוֹתְנִים לְאָדָם

אֵיזֶה דָּבָר חָשׁוּב,

וְאִם הָיָה יוֹדֵעַ לְהַעֲרִיךְ אֶת זֶה,

הָיָה יָכוֹל לְקַבֵּל מִדָּבָר הַזֶּה

הֲנָאָה גְּדוֹלָה.

וֶהֱיוֹת שֶׁהוּא לֹא יוֹדֵעַ

אֶת הָעֵרֶךְ שֶׁבַּדָּבָר,

הָאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לְהָנוֹת,

אֶלָּא לְפִי מַה

שֶהוּא מֵבִין אֶת חֲשִׁיבוּתוֹ.

לְמָשָׁל,

הָאָדָם קָנָה אֵיזֶה חֵפֶץ,

אֵיזֶה סֵפֶר,

שֶׁהוּא לֹא כֹּל כָּךְ בְּצוּרָה יָפָה.

וְאוֹתוֹ סֵפֶר שֶׁהוּא נִדְפַּס מֵחָדָשׁ,

עָלָה יוֹתֵר בְּיוֹקֶר.

וֶהֱיוֹת שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ הַרְבֵּה כֶּסֶף,

לָכֵן קָנָה זֶה הַסֵּפֶר.

וְגַם הַמּוֹכֵר לֹא יָדַע

אֶת הָעֵרֶךְ הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל הַסֵּפֶר,

לָכֵן מָכַר לוֹ בִּמְחִיר נָמוּךְ.

וּלְאַחַר זְמַן,

בָּא מִישֶׁהוּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ,

וְרָאָה אֶת הַסֵּפֶר,

וְאָמַר:

"הֱיוֹת שֶׁהַסֵּפֶר הַזֶּה

נִדְפַּס לִפְנֵי שְׁלוֹש מֵאוֹת שָׁנָה,

לָכֵן הַסֵּפֶר הַזֶּה שָׁוֶה הוֹן רַב,

שֶׁנִּמְצָאִים רַק שְׁלוֹשָׁה סְפָרִים בָּעוֹלָם".

נִמְצָא, עַכְשָׁיו,

שֶׁהוּא שָׁמַע,

שֶׁיֵּשׁ לְהַסֵּפֶר הַזֶה עֵרֶךְ רַב,

הוּא מַתְחִיל לְהָנוֹת מֵהַסֵּפֶר.