חִיטִים וְתַפּוּחֵי אֲדָמָה
מתוך כתבי רב"ש כרך א', מאמרי "שלבי הסולם", מאמר: "על משכבי בלילות", עמ' 129
אָדָם ׁשֶׁצָּרִיךְ לְחִיטִים,
אָז הוּא זוֹרֵעַ חִיטִים,
הַיְנוּ, מֵעֲבוֹדָתוֹ
--
וְאִם הוּא צָרִיךְ
וְאִם הוּא צָרִיךְ
לְתַפּוּחֵי אֲדָמָה,
הוּא יִזְרַע
תַּפּוּחֵי אֲדָמָה.
הַיְנוּ, מֵאֵיזֶה מִין
שֶׁהוּא רוֹצֶה,
אוֹתָהּ עֲבוֹדָה הוּא נוֹתֵן,
וְזֶה מַרְוִיחַ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה