סְבִיבָה טוֹבָה
מתוך כתבי בעל הסולם, מאמר החרות, פרק: "הסביבה כגורם"
א
אֶחָד שֶׁיָּרָשׁ
כּוּר חִיטִים מֵאָבִיו,
אֲשֶׁר יוּכַל לַעֲשׂוֹת
מִמִּדָּה קְטַנָּה הַזּוֹ,
עֲשָׂרוֹת רַבּוֹת,
דְּהַיְנוּ,
רַק בִּבְחִירַת הַסְּבִיבָה
בִּשְׁבִיל הַמַּצָּע שֶׁלּוֹ,
שֶׁהִיא אֲדָמָה פּוֹרִיָּה,
שֶׁיֵּשׁ לָהּ
כֹּל הַמְּלָחִים וְהַגְּלָמִים
הַמְּכַלְכְּלִים אֶת הַחִיטָה
בְּמִדָּה מְלֵאָה בְּשֶׁפַע.
-
-
ב
כְּמוֹ כֵן בָּעֲבוֹדָה,
לְשַׁבֵּחַ אֶת הַתְּנָאִים שֶׁבַּסְּבִיבָה,
שֶׁיַּתְאִימוּ לְצוֹרְכֵי הַגִּדּוּל וְהַצְּמִיחָה,
כִּי הֶחָכָם יַעֲשֶׂה בְּדַעַת
וְיִבְחַר אֵלָיו
כֹּל הַתְּנָאִים הַטוֹבִים,
וְיִמְצָא בְּרָכָה.
וְהַסָּכָל יִקַּח הַכֹּל
מֵהַמִּזְדַּמֵּן לְפָנָיו,
וְעַל כֵּן יֵהָפֵךְ לוֹ הַזְּרִיעָה
לִקְלָלָה וְלֹא לִבְרָכָה.
-
-
ג
הֲרֵי שֶׁכֹּל שִׁבְחוֹ וְרוּחוֹ
תָּלוּי בִּבְחִירַת הַסְּבִיבָה
לִזְרִיעַת הַחִיטָה,
אֲבָל לְאַחַר הַזְּרִיעָה
בַּמָּקוֹם הַנִּבְחָר,
כְּבָר נִקְבַּעַת בַּחִיטָה
הַצּוּרָה הַמּוּחְלֶטֶת,
בְּהֶתְאֵם לְאוֹתוֹ הַשִּׁעוּר
שֶׁהַסְּבִיבָה מוּכְשֶׁרֶת לָתֵת.*
* לכן, המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר - הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. וגם כאן, לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים, הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו סביבה טובה המביאתו לידי המחשבות והמעשים האלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה