פִּלְפֵּלִים חֲרִיפִים
ספר "שמעתי", מאמר קי"ז "יגעת ולא מצאת אל תאמין"
וְזֶה כְּלָל,
שֶׁאֵין הָאָדָם מַרְגִּישׁ
שׁוּם חֲשִׁיבוּת בְּאֵיזֶה דָּבָר,
אִם לֹא הָיָה לוֹ
צוֹרֶךְ לְהַדָּבָר*.
וּכְפִי עֵרֶךְ הַצּוֹרֶךְ
וְהַיִּסּוּרִים אִם אֵינוֹ מַשִּׂיגוֹ,
כֵּן מַמָּשׁ בְּאוֹתוֹ הַשִּׁעוּר
הוּא מַרְגִּישׁ טַעַם
תַּעֲנוּג וְשִׂמְחָה
בְּמִילוּי הַחִסָּרוֹן.
כְּדוּגְמַת לְמִי שֶׁנּוֹתְנִים
כֹּל מִינֵי מַשְׁקִים טוֹבִים,
וְאִם אֵינוֹ צָמֵא,
אֵין לוֹ שׁוּם טַעַם,
כַּנֶּאֱמַר בַּכָּתוּב:
"כְּמַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה".
וְלָכֵן, כְּשֶׁמְּסַדְּרִים סְעוּדוֹת,
בִּכְדֵי לְהַנְּאוֹת וּלְשַׂמֵּחַ לְהַקָּהָל,
אֲזַי הַמִּנְהָג
כְּמוֹ שֶׁמְּכִינִים בָּשָׂר וְדָגִים
וְכֹל מִינֵי דְּבָרִים טוֹבִים,
אֲזַי נִזְהָרִים לַעֲרוֹךְ עַל הַשּׁוּלְחָן
גַם כֵּן דְּבָרִים חֲרִיפִים וּמָרִים.
דְּהַיְנוּ חַרְדָּל, וּפִלְפֵּלִים חֲרִיפִים,
וּדְבָרִים חֲמוּצִים, וּדְבָרִים מְלוּחִים.
-
וְזֶהוּ הַכֹּל
בִּכְדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַיִּסּוּרִים
שֶׁל רְעָבוֹן.
כִּי כְּשֶׁהַלֵּב טוֹעֵם
טַעַם מַר וְחָרִיף,
אֲזַי נִתְעוֹרֵר רְעָבוֹן וְחִסָּרוֹן,
שֶׁהָאָדָם זָקוּק לְמַלֹּאוֹת אֶת חֶסְרוֹנוֹ
עִם הַסְּעוּדָה שֶׁל דְּבָרִים טוֹבִים.
וְאַל יַעֲלֶה עַל לִבּוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ לִשְׁאוֹל:
"לָמָּה לִי אֶת הַדְּבָרִים
הַמְעוֹרְרִים יִסּוּרִים שֶׁל רְעָבוֹן,
הֲלֹא עַל בַּעַל הַבַּיִת לְהָכִין
רַק מִילוּי לְהַחִסָּרוֹן, דְהַיְנוּ סְעוּדָה,
וְלֹא לְהָכִין דְּבָרִים,
שֶׁמְּעוֹרְרִים חִסָּרוֹן לְהַמִּילוּי?" -
וְהַתְּשׁוּבָה מוּבֶנֶת לַכֹּל:
מִשּׁוּם שֶׁאִם בַּעַל הַבַּיִת רוֹצֶה
שֶׁהָאֲנָשִׁים יֵהָנוּ מֵהַסְּעוּדָה,
אֲזַי, כְּפִי שִׁעוּר שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם
הַחִסָּרוֹן לְהַסְּעוּדָה,
כֵּן מַמָּשׁ בְּאוֹתוֹ שִׁעוּר
הֵם יֵהָנוּ מֵהַסְּעוּדָה.
נִמְצָא,
שֶׁאִם הוּא יַרְבֶּה דְּבָרִים טוֹבִים,
זֶה עוֹד לֹא יוֹעִיל
שֶׁיֵּהָנוּ מֵהַסְּעוּדָה,
מִטַּעַם הַנ"ל
"כִּי אֵין מִילוּי בְּלִי חִסָּרוֹן".
*מאחר שאינו מחשיב את חשיבות שבדבר, לכן אינו שם לב שישמור את המתנה.
