אני וחברי

אֲנִי וַחֲבֵרַי

משל מתוך כתבי רב"ש, חלק אגרות, אגרת ח'

כְּשֶׁמַּתְחִילִים לִזְרוֹחַ בִּי

נִיצוֹצֵי אַהֲבָה,

הַלֵּב מַתְחִיל לְהִתְגַּעְגֵּעַ

וּלְהִתְאַחֵד בַּחֲבֵרַי,
-

-

וְנִדְמֶה לִי שֶׁעֵינַי

רוֹאוֹת אֶת חֲבֵרַי

וּכְמוֹ כֵן אוֹזְנַי

שׁוֹמְעוֹת אֶת קוֹלָם

פִּי מְדַבֵּר אִתָּם,

הַיָּדַיִם מְחַבְּקוֹת

וְהָרַגְלַיִם רוֹקְדוֹת

בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה

יַחַד עִמָּם בְּמַעְגָּל,

-
וַאֲנִי יוֹצֵא

מִגְּבוּלַי הַגַּשְׁמִיִּים

וַאֲנִי שׁוֹכֵחַ

שֶׁיֵּשׁ מֶרְחַק רַב

בֵּינִי לְבֵין חֲבֵרַי

וְהַקַּרְקַע הַשְּׁטוּחָה

שֶׁל כַּמָּה פַּרְסָאוֹת

לֹא תַּבְדִיל בֵּינֵינוּ,

וּכְאִילוּ חֲבֵרַי

עוֹמְדִים בְּתוֹךְ לִבִּי

וְרוֹאִים אֶת כֹּל מַה

שֶׁמִּתְרַחֵשׁ שָׁמָּה,

וַאֲנִי מַתְחִיל לְהִתְבַּיֵּשׁ

מִמַּעֲשַׂי הַפְּעוּטִים נֶגֶד חֲבֵרַי,

וַאֲנִי פָּשׁוּט יוֹצֵא

מֵהַכֵּלִים הַגַּשְׁמִיִּם,

שֶׁמִּדַּמֶּה לְעֵינַי

שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת בָּעוֹלָם

רַק אֲנִי וַחֲבֵרַי.

וְאַחַר כָּךְ גַם "הָאֲנִי"

מִתְבַּטֵּל וְנִבְלָע

וְנִכְלָל בַּחֲבֵרַי,

עַד שֶׁאֲנִי עוֹמֵד וּמַכְרִיז

שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת בָּעוֹלָם -

רַק הַחֲבֵרִים.

ערבים זה לזה

 עֲרֵבִים זֶה לָזֶה

מתוך כתבי רב"ש, חלק אגרות, אגרת מ'

בְּרֶגַע שֶׁמְּגַלֶּה

שֶׁחֲבֵרוֹ דוֹאֵג עֲבוּרוֹ

זֶה מְעוֹרֵר בּוֹ שִׂמְחָה

שֶׁאֵין לְשַׁעֲרָהּ,

וּכְבָר אֵינוֹ יָכוֹל

לִדְאוֹג עֲבוּר עַצְמוֹ.
-

כוח אחד

 כּוֹחַ אֶחָד

מתוך כתבי רב"ש, חלק "מאמרי חברה", מאמר: "לפי מה שמבואר בענין ואהבת לרעך"

אִם כֹּל חָבֵר

נִכְלָל וּבָטֵל לַחֲבֵרוֹ,

הֵם נַעֲשִׂים

גּוּשׁ אֶחָד,

כִּי הַחֲלָקִים הַקְּטַנִּים

הָרוֹצִים בְּאַהֲבַת הַזּוּלַת,

מִתְחַבְּרִים לְכוֹחַ אֶחָד,

שֶׁנִּכְלָל מֵהַרְבֵּה חֲלָקִים.

וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ כּוֹחַ גָּדוֹל,

אָז יֵשׁ בְּכוֹחוֹ

לְהוֹצִיא לַפּוֹעַל

אֶת אַהֲבַת הַזּוּלַת.
-

תנאי הערבות

 

תְּנָאֵי הָעַרְבוּת

מתוך כתבי רב"ש, חלק אגרות, אגרת מ'

הָאָדָם

יָכוֹל לָתֵת יְגִיעָה

רַק בְּמָקוֹם

שֶׁמַּרְגִּישׁ תַּעֲנוּג,

וְכֵיוָן שֶׁמַּתְחִיל

לְהַרְגִּישׁ תַּעֲנוּג בָּזֶה

שֶׁדּוֹאֵג עֲבוּר חֲבֵרוֹ,

מִמֵּילָא אֵין לוֹ מָקוֹם

לַחֲשׁוֹב עֲבוּר פְּרָטִיוּתוֹ.
-

לבוש רהבה

 לְבוּשׁ אַהֲבָה

מתוך כתבי רב"ש, חלק ג', מאמר 759: "כללות האדם"

לְאַחַר שֶׁהָאָדָם

קִבֵּל לְבוּשׁ שֶׁל אַהֲבָה מִזּוּלָתוֹ,

אֲזַי מִשְׁתַּעֲשֵׁע רַק מֵאַהֲבַת זוּלָתוֹ,

וְשׁוֹכֵחַ אֶת אַהֲבָה עַצְמִית.

וַאֲזַי כֹּל אֶחָד מִבֵּין שְׁנֵיהֶם

מַתְחִיל לְקַבֵּל תַּעֲנוּג,

רַק בָּזֶה שֶׁדּוֹאֵג עֲבוּר חֲבֵרוֹ,

וְאֵין לוֹ מָקוֹם לִדְאוֹג עֲבוּר עַצְמוֹ,

מִטַּעַם שֶׁכֹּל אָדָם

יָכוֹל לָתֵת יְגִיעָה,

רַק עַל מָקוֹם

שֶׁהוּא יָכוֹל לְקַבֵּל תַּעֲנוּג.

שרטוט של הרב מיכאל לייטמן (03.08.12) בנושא מאמר רב"ש על "ישיבת חברים"

וּמֵאַחַר שֶׁהוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁע

עִם אַהֲבַת זוּלָתוֹ,

וְדַוְקָא מִשָּׁם הוּא מְקַבֵּל תַּעֲנוּג,

לָכֵן לֹא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם הֲנָאָה

בָּזֶה שֶׁיִּדְאַג עֲבוּר עַצְמוּתוֹ.

מִמֵּילָא אֵין תַּעֲנוּג,

אֵין דְּאָגָה,

וְאֵין מָקוֹם לִיגִיעָה.

מתוק לחברו

 

מָתוֹק לַחֲבֵרוֹ

מתוך כתבי רב"ש, חלק אגרות, אגרת מ'

מַתָּנָה נִבְחֶנֶת בָּזֶה שֶׁיּוֹדֵעַ

שֶׁחֲבֵרוֹ יֵהָנֶה מִזֶּה,

בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַחֲשָׁבָה וּבֵין בְּמַעֲשֶׂה.

אֶלָּא הֱיוֹת וְכֹל מַתָּנָה

צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּהִתְגַּלּוּת

כְּדֵי שֶׁחֲבֵרוֹ יֵדַע מִזֶּה,

וּבְחִינַת מַחֲשָׁבָה אֵין חֲבֵרוֹ

יוֹדֵעַ שֶׁחָשַׁב בַּעֲדוֹ,

לָכֵן צְרִיכִים גַם לְדִבּוּר, שֶׁיַּגִיד לוֹ

שֶׁחוֹשֵׁב וְדוֹאֵג עֲבוּרוֹ.

וְגַם בָּזֶה, דַּוְקָא בְּמַה שֶׁאָהוּב לַחֲבֵרוֹ,

הַיְנוּ מַה שֶׁמָּתוֹק לְחֵיךְ חֲבֵרוֹ.

שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב דְּבָרִים מְתוּקִים

אֶלָּא דְּבָרִים חֲמוּצִים

אֵינוֹ יָכוֹל לְכַבֵּד אֶת חֲבֵרוֹ בִּדְבָרִים חֲמוּצִים

אֶלָּא בִּדְבָרִים מְתוּקִים דַּוְקָא,

שֶׁזֶּה אָהוּב לְחֵיךְ חֲבֵרוֹ.

וּמִזֶּה נָבִין שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת

דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ אֵצֶל אָדָם זֶה,

וְאֵצֶל חֲבֵרוֹ אוֹתוֹ הַדָּבָר

הוּא מֵהַדְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם.

 

הכרת טובה

הַכָּרַת טוֹבָה

מתוך כתבי רב"ש, חלק אגרות, אגרת מ'

מַתָּנָה נוֹתְנִים רַק לְמִי

שֶׁיּוֹדְעִים וּמַכִּירִים

שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ,

נִמְצָא שֶׁכַּוָנַת הַמַּתָּנָה

הִיא כְּמוֹ הַכָּרַת טוֹבָה

עַל הָאַהֲבָה שֶׁחֲבֵרוֹ נוֹתֵן לוֹ.

-
אֲבָל אִם נוֹתְנִים מַתָּנָה

לְ"אִישׁ זָר",

הַיְנוּ, שֶׁלֹּא מַרְגִּישׁ שֶׁחֲבֵרוֹ

הוּא קָרוֹב לְלִבּוֹ,

אִם כֵּן אֵין לוֹ

עַל מַה לָתֵת לוֹ

הַכָּרַת טוֹבָה.

חצי פרנסה

חֲצִי פַּרְנָסָה

מתוך כתבי רב"ש, מאמרי "שלבי הסולם", מאמר: "ענין אמת ואמונה"

אִם אֶחָד עוֹזֵר לַשֵּׁנִי

עַל חֲצִי פַּרְנָסָה,

הַיְנוּ, עַל יָדוֹ

הוּא הִשִּׂיג פַּרְנָסָה,

שֶׁזֶּה מַסְפִּיק לוֹ רַק

לְפַרְנֵס אֶת בֵּיתוֹ

רַק עַל חֵצִי,

אָז הַתּוֹדָה שֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ,

אֵינֶנָּה עוֹד בִּשְׁלֵמוּת.

אֲבָל אִם הוּא הִשְׁתַּדֵּל

לְהַמְצִיא לְמִישֶׁהוּ

פַּרְנָסָה שְׁלֵמָה,

וְגַם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְפַרְנֵס

גַּם עִם מוֹתָרוֹת,

הַיְנוּ, שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן,

מַה שֶׁהוּא לֹא מִלֵּא אוֹתוֹ,

בֶּטַח אִישׁ כָּזֶה

הוּא מוֹדֶה וּמְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ

בְּכֹל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ.

לירה אחת

לִירָה אַחַת

מתוך כתבי רב"ש, מאמרי "שלבי הסולם", מאמר: "מהו, רועה העם הוא כל העם, בעבודה"

אָדָם, הַמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ

וּמַלְוֶה לוֹ כֶּסֶף.

אֶפְשָׁר שֶׁיַּאֲמִין לוֹ

עַל לִירָה אַחַת.

וְאִם יִדְרוֹשׁ שְׁתֵּי לִירוֹת,

יְסָרֵב לְהַלְווֹת לוֹ.

וְאֶפְשָׁר גַם כֵּן

שֶׁיַּאֲמִין לוֹ עַל כֹּל רְכוּשׁוֹ

בְּלִי צֵל שֶׁל פַּחַד.

וְאֱמוּנָה זוֹ הָאַחֲרוֹנָה

נֶחְשֶׁבֶת לְאֱמוּנָה שְׁלֵמָה.

-

לב לתת

לֵב לָתֵת

מתוך כתבי רב"ש, מאמרי "שלבי הסולם", מאמר: "סדר ישיבת התועדות"

מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ מִמִּישֶׁהוּ,

שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ טוֹבָה,

הוּא צָרִיךְ לָדַעַת:

א.

אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ לָתֵת לוֹ,

מַה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ.

כִּי אִם אֵין בְּיָדוֹ,

מַה הִיא הַתּוֹעֶלֶת שֶׁמְּבַקֵּשׁ.

ב.

 שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לֵב טוֹב לָתֵת.

שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָתֵת,

מַה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ,

אֲבָל אֵין לוֹ לֵב לָתֵת.

-

פי 100

פִּי 100

מתוך כתבי רב"ש, חלק "מאמרי חברה", מאמר: "לפי מה שמבואר בענין ואהבת לרעך"

אִם מַחֲשִׁיב אֶת חֲבֵרוֹ 1

וְעַצְמוֹ 0 אַחֲרָיו,

נֶחְשָׁב שֶׁמְּקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ

פִּי 10.

וְאִם מַחֲשִׁיב

עַצְמוֹ 00 נֶגֶד חֲבֵרוֹ,

מְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ

פִּי 100.

-

-
וּלְהֶפֶךְ,

הַחוֹשֵׁב חֲבֵרוֹ 0

וְהוּא 1,

אָז פָּחוּת מֵחֲבֵרוֹ

פִּי 10.

וְאִם חוֹשֵׁב שֶׁהוּא 1,

וּשְׁנֵי חֲבֵרָיו שְׁנֵי אֲפָסִים,

אָז נִבְחָן

חֵלֶק מִמֵּאָה נֶגְדָם, 0.01

-

-
כָּךְ קוֹמָתוֹ

מִתְגַּדֶּלֶת

אוֹ מִתְקַטֶּנֶת.

בחירה בחברה

בְּחִירָה בְּחֶבְרָה

מתוך כתבי רב"ש, מאמרי "שלבי הסולם", לפי תקציר מאמר: "ענין חשיבות החברה"

אִם אָדָם נִמְצָא בְּעִיר,

שֶׁבָּהּ הָאֲנָשִׁים

הֵם עִם מַחֲשָׁבוֹת

זָרוֹת לְדַרְכּוֹ,

וְלָכֵן לֹא יָכוֹל

לְהַצְלִיחַ

בְּדַרְכּוֹ הָרוּחָנִית,

אָז הוּא עוֹבֵר לְמָקוֹם,

שֶׁיּוֹשְׁבִים בּוֹ

אֲנָשִׁים הַדּוֹמִים לוֹ,

וּמַצְלִיחַ.

-

כְּמוֹ שֶׁסְּבִיב הָעֵץ

צְרִיכִים תָּמִיד לְנַכֵּשׁ

אֶת הָעֲשָׂבִים הָרָעִים,

שֶׁהוּא מוּשְׁפָּע מֵהֶם,

כֵּן הָאָדָם צָרִיךְ

לְהִתְרַחֵק מִסְּבִיבָה רָעָה,

מֵאוֹתָם אֲנָשִׁים,

שֶׁדֶּרֶךְ אֱמֶת

אֵינָהּ לְפִי רוּחָם.

וְצָרִיךְ שְׁמִירָה

שֶׁלֹּא יִמָּשֵׁךְ אַחֲרֵיהֶם.

רכוש החברה

רְכוּשׁ הַחֶבְרָה

מתוך כתבי רב"ש, מאמרי "שלבי הסולם", לפי מאמר: "סדר ישיבת התועדות"

מִקּוֹדֶם

הוּא צָרִיךְ לִרְאוֹת

מַה שֶׁיֵּשׁ לַחֶבְרָה.

אֵיזֶה רְכוּשׁ

שֶׁהוּא יָכוֹל לְקַבֵּל מֵהֶם,

עַל יְדֵי זֶה

שֶׁיִּתְחַבֵּר עִמָּהֶם.

וּלְפִי זֶה

הוּא צָרִיךְ תָּמִיד לְהַשְׁגִּיחַ

כְּשֶׁבָּא אֲלֵיהֶם,

אִם יֵשׁ לַחֲבֵרִים

אֶת הַמַּטָּרָה,

שֶׁהוּא מִשְׁתּוֹקֵק אֵלֶיהָ.

-

-

וּלְכֹל אֶחָד מֵהֶם

יֵשׁ לוֹ קְצָת

אֲחִיזָה בְּמַטָּרָה זוֹ.

שֶׁבֶּטַח עַל יְדֵי

הִתְחַבְּרוּת כּוּלָם בְּיַחַד

לַמַּטָּרָה הָאַחַת,

-

-

אָז כֹּל אֶחָד וְאֶחָד

יִהְיֶה לוֹ חֶלְקוֹ,

וְגַם הַחֲלָקִים

שֶׁל כֹּל הַחֶבְרָה.

וְעַל יְדֵי זֶה,

יִהְיֶה לְכֹל אֶחָד

מֵהַחֶבְרָה,

כּוֹחַ,

כְּמוֹ כֹּל הַחֶבְרָה בְּיַחַד.

מדברים סוד

מְדַבְּרִים סוֹד
מתוך כתבי רב"ש כרך א', מאמרי "שלבי הסולם", מאמר 24: " מהו הנסתרות לה' והנגלות לנו, בעבודה", עמ' 715

מִי שֶׁרוֹאֶה שְׁנֵי אֲנָשִׁים

שֶׁמְּדַבְּרִים זֶה עִם זֶה בְּשֶׁקֶט.

בֶּטַח כַּוָנָתָם,

שֶׁהוּא לֹא יִשְׁמַע.

אֲבָל אִם הֵם

לֹא מְדַבְּרִים מִמֶּנּוּ,

אֵין הוּא רוֹצֶה לָדַעַת

מַה שֶׁהֵם מְדַבְּרִים.

וּמִמֵילָא מַה שֶׁהֵם מְדַבְּרִים,

לֹא נֶחְשָׁב שֶׁהֵם מְדַבְּרִים סוֹד,

שֶׁהוּא יִהְיֶה מְעוּנְיָן לִשְׁמוֹעַ.

וַאֲפִילוּ שֶׁיַּגִּידוּ לוֹ,

גַם הוּא לֹא רוֹצֶה לִשְׁמוֹעַ,

הֱיוֹת שֶׁכֹּל אָדָם

יֵשׁ לוֹ עֲסָקִים מִשֶּׁלּוֹ

שֶׁמְּעַנְיְנִים אוֹתוֹ.

אֲבָל בּוֹ בַּזְמַן שֶׁהוּא חוֹשֵׁב

שֶׁמְּדַבְּרִים מִמֶּנּוּ,

אָז הוּא מְעוּנְיָן לָדַעַת

מַה הֵם מְדַבְּרִים,

שֶׁזֶּה הוּא סוֹד,

שֶׁהֵם לֹא רוֹצִים
שֶׁהוּא יֵדַע.

קורא בשקר

קוֹרֵא בְּשֶׁקֶר

מתוך כתבי רב"ש, מאמרי "שלבי הסולם", מאמר 29: "קרוב ה' לכל קוראיו"

מִדֶּרֶךְ הָעוֹלָם הוּא,

שֶׁמִּי שֶׁקּוֹרֵא לְהַשֵּׁנִי,

אִם הוּא יוֹדֵעַ

שֶׁקּוֹרֵא אוֹתוֹ בְּשֶׁקֶר,

בֶּטַח שֶׁלֹּא יִשְׁמַע אוֹתוֹ

בְּזֶה שֶׁקּוֹרְאוֹ,

כֵּיוָן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ,

מַה שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ,

הוּא רַק שֶׁקֶר,

וְעוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ,

כְּאִילוּ הוּא עוֹמֵד מֵרָחוֹק

וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ,

כֵּיוָן שֶׁהוּא שֶׁקֶר,

מַה שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ.

מושב ליצים

מוֹשָׁב לֵיצִים*

מתוך כתבי רב"ש, מאמרי "שלבי הסולם", מאמר: "ויהי ערב ויהי בוקר"

אֲנָשִׁים

שֶׁמְּבַלִּים יְמֵיהֶם

בְּלֹא כְלוּם,

שֶׁלֹּא לוֹקְחִים

אֶת חַיֵּיהֶם בִּרְצִינוּת,

שֶׁכֹּל רֶגַע

יִהְיֶה יָקָר בְּעֵינֵיהֶם,

אֶלָּא יוֹשְׁבִים

וְחוֹשְׁבִים עַל אֲחֵרִים,

אִם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים

הֵם בְּסֵדֶר,

וְעַד כַּמָּה

שֶׁהָאֲחֵרִים צְרִיכִים

לְתַקֵּן מַעֲשֵׂיהֶם,

וְעַל עַצְמָם

אֵינָם חָסִים,

שֶׁהֵם יִדְאֲגוּ

עַל חַיֵּיהֶם.--

*...ליצים הם ערומים בדעת לרעה, ונותנים דופי ומום בבני אדם, ומגלים סוד זה לזה. והענין הזה לאנשים בטלים, יושבי קרנות. ומפני זה אמר, ובמושב ליצים לא ישב...

עולם מדומה

 

עוֹלָם מְדוּמֶה

מתוך כתבי רב"ש, מאמרי "שלבי הסולם", מאמר: "חשיבותה של האמונה, שנוהגת תמיד"

הִנֵּה עוֹלָם הַזֶּה

דּוֹמֶה לַחֲלוֹם,

דְּהַיְנוּ,

אֵיךְ שֶׁפּוֹתְרִים אוֹתוֹ

כָּךְ הוּא מִתְקַיֵּם.

קוצים ומישור

קוֹצִים וְמִישׁוֹר

מתוך כתבי רב"ש כרך ב', מאמר 37: "מהו "דרך שתחילתה קוצים וסופה מישור" בעבודה", עמ' 947

זָקֵן הָיָה יוֹשֵׁב

עַל הַדֶּרֶךְ,

וְהָיוּ לְפָנָיו

שְׁתֵּי דְּרָכִים,

אַחַת

תְּחִילָתָהּ קוֹצִים

וְסוֹפָהּ מִישׁוֹר,

וְאַחַת

תְּחִילָתָהּ מִישׁוֹר

וְסוֹפָהּ קוֹצִים.

וְהָיָה יוֹשֵׁב

בְּרֹאשׁ שְׁתֵּיהֶן,

וּמַזְהִיר הָעוֹבְרִים,

וְאוֹמֵר לָהֶם:

"אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים,

תְּחִילָתָהּ שֶׁל זוֹ קוֹצִים,

לְכוּ בָּהּ,

שֶׁסּוֹפָהּ מִישׁוֹר".

וְכֹל מִי שֶׁהָיָה חָכָם,

שׁוֹמֵעַ לוֹ,
-

וְהָיָה מְהַלֵּךְ בָּהּ,

וּמִתְיַגֵּעַ קִמְעָא,

הָלַךְ בְּשָׁלוֹם

וּבָא בְּשָׁלוֹם.

אֲבָל אוֹתָם

שֶׁלֹּא הָיוּ שׁוֹמְעִים לוֹ,

הָיוּ הוֹלְכִים

וְנִכְשָׁלִים בַּסּוֹף.