אני וחברי

אֲנִי וַחֲבֵרַי

משל מתוך כתבי רב"ש, חלק אגרות, אגרת ח'

כְּשֶׁמַּתְחִילִים לִזְרוֹחַ בִּי

נִיצוֹצֵי אַהֲבָה,

הַלֵּב מַתְחִיל לְהִתְגַּעְגֵּעַ

וּלְהִתְאַחֵד בַּחֲבֵרַי,
-

-

וְנִדְמֶה לִי שֶׁעֵינַי

רוֹאוֹת אֶת חֲבֵרַי

וּכְמוֹ כֵן אוֹזְנַי

שׁוֹמְעוֹת אֶת קוֹלָם

פִּי מְדַבֵּר אִתָּם,

הַיָּדַיִם מְחַבְּקוֹת

וְהָרַגְלַיִם רוֹקְדוֹת

בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה

יַחַד עִמָּם בְּמַעְגָּל,

-
וַאֲנִי יוֹצֵא

מִגְּבוּלַי הַגַּשְׁמִיִּים

וַאֲנִי שׁוֹכֵחַ

שֶׁיֵּשׁ מֶרְחַק רַב

בֵּינִי לְבֵין חֲבֵרַי

וְהַקַּרְקַע הַשְּׁטוּחָה

שֶׁל כַּמָּה פַּרְסָאוֹת

לֹא תַּבְדִיל בֵּינֵינוּ,

וּכְאִילוּ חֲבֵרַי

עוֹמְדִים בְּתוֹךְ לִבִּי

וְרוֹאִים אֶת כֹּל מַה

שֶׁמִּתְרַחֵשׁ שָׁמָּה,

וַאֲנִי מַתְחִיל לְהִתְבַּיֵּשׁ

מִמַּעֲשַׂי הַפְּעוּטִים נֶגֶד חֲבֵרַי,

וַאֲנִי פָּשׁוּט יוֹצֵא

מֵהַכֵּלִים הַגַּשְׁמִיִּם,

שֶׁמִּדַּמֶּה לְעֵינַי

שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת בָּעוֹלָם

רַק אֲנִי וַחֲבֵרַי.

וְאַחַר כָּךְ גַם "הָאֲנִי"

מִתְבַּטֵּל וְנִבְלָע

וְנִכְלָל בַּחֲבֵרַי,

עַד שֶׁאֲנִי עוֹמֵד וּמַכְרִיז

שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת בָּעוֹלָם -

רַק הַחֲבֵרִים.