דוב וכבש

 דּוֹב וְכֶבֶשׂ

מתוך ספר "זוהר לעם", פרשת שמות, מאמר: "שחורה אני ונאוה", אות רל"ב

אָדָם,

שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בַּמִּדְבָּר,

וְעָבְרוּ יָמִים

שֶׁלֹּא אָכַל בָּשָׂר.

יוֹם אֶחָד בָּא דּוֹב

לַחֲטוֹף כֶּבֶשׂ אֶחָד,

וּבָרַח הַכֶּבֶשׂ

וְהַדּוֹב רָדַף אַחֲרָיו,

עַד שֶׁהִגִּיעוּ

לְאוֹתוֹ הָאָדָם

שֶׁבַּמִּדְבָּר.

רָאָה אֶת הַכֶּבֶשׂ,

וְהֶחֱזִיק בּוֹ וּשְׁחָטוֹ,

וְאָכַל בָּשָׂר.

נִמְצָא,

שֶׁהַדּוֹב גָּרַם

שֶׁאוֹתוֹ אָדָם

יֹאכַל בָּשָׂר.

-