בכלה של בת מלך

 בַּעֲלָהּ שֶׁל בַּת מֶלֶךְ

מתוך ספר "זוהר לעם", פרשת וארא, מאמר: "וארא - באל שדי ושמי הויה לא נודעתי להם", אות י"ג

א

בְּדוֹמֶה לְמֶלֶךְ

שֶׁהָיָה לוֹ בַּת בִּלְתִּי נְשׂוּאָה,

וְהָיָה לוֹ אוֹהֵב.

כְּשֶׁרָצָה הַמֶּלֶךְ

לְדַבֵּר עִם הָאוֹהֵב,

שָׁלַח אֶת בִּתּוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ,

וְהָיָה הַמֶּלֶךְ מְדַבֵּר עִמּוֹ

עַל יְדֵי בִּתּוֹ.

ב

הִגִּיעַ זְמָנָהּ שֶׁל בִּתּוֹ לְהִנָּשֵׂא.

בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁנִּשְּׂאָה,

אָמַר הַמֶּלֶךְ:

"קִרְאוּ לָהּ מַטְרוֹנִיתָא יְקָרָה".

וְאָמַר לָהּ:

"עַד עַתָּה דִּבַּרְתִּי עַל יָדֵךְ

לְמִי שֶׁדִּבַּרְתִּי,

מִכָּאן וּלְהַלְאָה אֲנִי אוֹמַר לְבַעֲלֵךְ,

וְהוּא יֹאמַר לְמִי שֶׁצָּרִיךְ".

-
ג

לְיָמִים אָמַר לָהּ בַּעֲלָהּ,

דַבְּרִי רִיב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ,

עַד שֶׁהִיא הִתְחִילָה לְדַבֵּר,

לָקַח לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת הַדָּבָר.

אָמַר לוֹ:

"וְכִי אֵינִי הַמֶּלֶךְ,

אֲשֶׁר עַד יוֹם הַזֶּה

לֹא דִּבֵּר אִישׁ עִמִּי

אֶלָּא עַל יְדֵי בִּתִּי,
-

וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ אֶת בִּתִּי,

וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ בְּגָלוּי,

מַה שֶׁלֹּא עֲשִׂיתִי לְאָדָם אַחֵר.

כְּשֶׁהָיְתָה בְּבֵיתִי וְלֹא נִשְּׂאָה,

וְלֹא דִּבְּרוּ עִמִּי פָּנִים בְּפָנִים,

כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי לְךָ.

וְאַתָּה בְּהַתְחָלַת דִּבּוּרְךָ,

אָמַרְתָּ לְבִתִּי בְּפָנַי דְּבָרִים כָּאֵלּוּ?!"