מתי שאתה מבקש

 מָתַי שֶׁׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ

מתוך שיעור זוהר (27.03.10) עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

-
הַבּוֹרֵא

עוֹשֶׂה בְּדִיּוּק

מַה שֶׁאַתָּה

מְבַקֵּשׁ.

מָתַי?

מָתַי שֶׁאַתָּה

מְבַקֵּשׁ בְּדִיּוּק

מַה שֶׁהוּא רוֹצֶה.

-

לא יסמוך על הנס

לֹא יִסְמוֹךְ עַל נֵס

ספר "זוהר לעם", פרשת וירא, מאמר: "ויאמר, אחותי היא", אות שס"ב

בְּמָקוֹם

שֶׁהַנֶּזֶק מָצוּי,

לֹא יִסְמוֹךְ אָדָם

עַל הַנֵּס.

ילד בדרך

יֶלֶד בַּדֶּרֶךְ

מתוך ספר "זוהר לעם", פרשת ויחי, מאמר: " אוסרי לגפן עירֹה" אותיות תר"ו - תר"ז

(אות תר"ו)

בְּעוֹד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים פָּגְעוּ בְּיֶלֶד, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לְקַפּוּטְקְיָא בַּאֲחוֹרֵי חֲמוֹר,

וְזָקֵן אֶחָד הָיָה רוֹכֵב עָלָיו.

אָמַר הַזָּקֵן לַיֶּלֶד: "בְּנִי, הַגֵּד לִי פְּסוּקֶיךָ".

אָמַר לוֹ הַיֶּלֶד: "מִקְרָאוֹת הַרְבֵּה לִי, וְלֹא אֶחָד, אֶלָּא רֵד לְמַטָּה,

אוֹ אֶרְכַּב עִמְּךָ לְפָנֶיךָ וְאוֹמַר לְךָ".

אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: "אֲנִי זָקֵן וְאַתָּה יֶלֶד, אֵינִי רוֹצֶה לְהַשְׁווֹת עַצְמִי עִמְּךָ".

אָמַר לוֹ הַיֶּלֶד: "אִם כֵּן, לָמָּה שָׁאַלְתָּ מִמֶּנִּי מִקְרָאוֹת".

אָמַר לוֹ: "כְּדֵי שֶׁנֵּלֵךְ יַחַד בַּדֶּרֶךְ".

אָמַר הַיֶּלֶד: "תִּפַּח רוּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ זָקֵן, שֶׁהוּא רוֹכֵב וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ דָּבָר,

וְאוֹמֵר, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִשְׁתַּווֹת עִמִּי".

נִפְרַד מֵאוֹתוֹ זָקֵן וְהָלַךְ לוֹ בַּדֶּרֶךְ.

(אות תר"ו)

קָרַב הַיֶּלֶד אֲלֵיהֶם, שָׁאֲלוּ לוֹ, וְסִפֵּר לָהֶם הַמַּעֲשֶׂה.

"יָפֶה עָשִׂיתָ, לֵךְ עִמָּנוּ וְנֵשֵׁב פֹּה, וְנִשְׁמַע דָּבָר מִמְּךָ".

אָמַר לָהֶם: "עָיֵף אָנֹכִי שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי הַיּוֹם",

הוֹצִיאוּ לֶחֶם וְנָתְנוּ לוֹ.

קָרָה לָהֶם נֵס,

וּמָצְאוּ מַעְיָן אֶחָד קָטָן תַּחַת אִילָן.

שָׁתָה מֵהֶם, וְהֵם שָׁתוּ, וְיָשְׁבוּ.

אני וחברי

אֲנִי וַחֲבֵרַי

משל מתוך כתבי רב"ש, חלק אגרות, אגרת ח'

כְּשֶׁמַּתְחִילִים לִזְרוֹחַ בִּי

נִיצוֹצֵי אַהֲבָה,

הַלֵּב מַתְחִיל לְהִתְגַּעְגֵּעַ

וּלְהִתְאַחֵד בַּחֲבֵרַי,
-

-

וְנִדְמֶה לִי שֶׁעֵינַי

רוֹאוֹת אֶת חֲבֵרַי

וּכְמוֹ כֵן אוֹזְנַי

שׁוֹמְעוֹת אֶת קוֹלָם

פִּי מְדַבֵּר אִתָּם,

הַיָּדַיִם מְחַבְּקוֹת

וְהָרַגְלַיִם רוֹקְדוֹת

בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה

יַחַד עִמָּם בְּמַעְגָּל,

-
וַאֲנִי יוֹצֵא

מִגְּבוּלַי הַגַּשְׁמִיִּים

וַאֲנִי שׁוֹכֵחַ

שֶׁיֵּשׁ מֶרְחַק רַב

בֵּינִי לְבֵין חֲבֵרַי

וְהַקַּרְקַע הַשְּׁטוּחָה

שֶׁל כַּמָּה פַּרְסָאוֹת

לֹא תַּבְדִיל בֵּינֵינוּ,

וּכְאִילוּ חֲבֵרַי

עוֹמְדִים בְּתוֹךְ לִבִּי

וְרוֹאִים אֶת כֹּל מַה

שֶׁמִּתְרַחֵשׁ שָׁמָּה,

וַאֲנִי מַתְחִיל לְהִתְבַּיֵּשׁ

מִמַּעֲשַׂי הַפְּעוּטִים נֶגֶד חֲבֵרַי,

וַאֲנִי פָּשׁוּט יוֹצֵא

מֵהַכֵּלִים הַגַּשְׁמִיִּם,

שֶׁמִּדַּמֶּה לְעֵינַי

שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת בָּעוֹלָם

רַק אֲנִי וַחֲבֵרַי.

וְאַחַר כָּךְ גַם "הָאֲנִי"

מִתְבַּטֵּל וְנִבְלָע

וְנִכְלָל בַּחֲבֵרַי,

עַד שֶׁאֲנִי עוֹמֵד וּמַכְרִיז

שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת בָּעוֹלָם -

רַק הַחֲבֵרִים.

ערבים זה לזה

 עֲרֵבִים זֶה לָזֶה

מתוך כתבי רב"ש, חלק אגרות, אגרת מ'

בְּרֶגַע שֶׁמְּגַלֶּה

שֶׁחֲבֵרוֹ דוֹאֵג עֲבוּרוֹ

זֶה מְעוֹרֵר בּוֹ שִׂמְחָה

שֶׁאֵין לְשַׁעֲרָהּ,

וּכְבָר אֵינוֹ יָכוֹל

לִדְאוֹג עֲבוּר עַצְמוֹ.
-

כוח אחד

 כּוֹחַ אֶחָד

מתוך כתבי רב"ש, חלק "מאמרי חברה", מאמר: "לפי מה שמבואר בענין ואהבת לרעך"

אִם כֹּל חָבֵר

נִכְלָל וּבָטֵל לַחֲבֵרוֹ,

הֵם נַעֲשִׂים

גּוּשׁ אֶחָד,

כִּי הַחֲלָקִים הַקְּטַנִּים

הָרוֹצִים בְּאַהֲבַת הַזּוּלַת,

מִתְחַבְּרִים לְכוֹחַ אֶחָד,

שֶׁנִּכְלָל מֵהַרְבֵּה חֲלָקִים.

וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ כּוֹחַ גָּדוֹל,

אָז יֵשׁ בְּכוֹחוֹ

לְהוֹצִיא לַפּוֹעַל

אֶת אַהֲבַת הַזּוּלַת.
-

כלי מלא

 כְּלִי מָלֵא

מתוך כתבי בעל הסולם, חלק "שמעתי", מאמר רכ"א: "רשות הכל"

אֵין כְּלִי יוֹצֵא מֵרְשׁוּתוֹ

אֶלָּא כְּשֶׁמְּמַלְּאִים אוֹתָהּ

בְּדָבָר אַחֵר,

אֲבָל בָּרֵיקָנוּת

אִי אֶפְשָׁר לָהּ לִהְיוֹת.

וּוַדַּאי הוּא

שֶׁצְּרִיכִים לְהוֹצִיאָהּ,

לָכֵן צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵל

לְמַלְֹּאתָהּ בִּדְבָרִים אֲחֵרִים.

וְהֶכְרָח הוּא שֶׁיְּמַלְּאֶנָה

בְּאַהֲבָה.
-

שרטוט מתוך שיעור הקבלה היומי (11.7.08) על מאמרי ספר "שמעתי"

גוף שלם

 גּוּף שָׁלֵם

מתוך ספר "זוהר לעם", פרשת תולדות, מאמר: "ואלה תולדות יצחק", אות ג'

כְּמוֹ שֶׁגּוּף הָאָדָם

מִתְחַלֵּק לְאֵיבָרִים,

וְכוּלָם עוֹמְדִים

מַדְרֵגוֹת עַל מַדְרֵגוֹת,

הַמִּתַּקְּנוֹת אֵלּוּ עַל אֵלּוּ,

וְכוּלָן הֵן גוּף אֶחָד.

כֵּן הָעוֹלָם,

כֹּל אֵלּוּ הַבְּרִיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם,

כּוּלָן הֵן אֵיבָרִים אֵיבָרִים,

וְעוֹמְדִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ.

וְכַאֲשֶׁר כּוּלָן תִּתָּקֵנָּה,

יִהְיוּ לְגוּף אֶחָד מַמָּשׁ.

שלשלת הדורות

 שַׁלְשֶׁלֶת הַדּוֹרוֹת

מתוך כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות"

אֵין אָדָם חַי לְצוֹרֶךְ עַצְמוֹ,

אֶלָּא לְצוֹרֶךְ הַשַּׁלְשֶׁלֶת כּוּלָהּ,

בְּאוֹפֶן שֶׁכֹּל חֵלֶק וְחֵלֶק

מֵהַשַּׁלְשֶׁלֶת,

אֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת אוֹר הַחַיִּים

לְתוֹךְ עַצְמוֹ,

אֶלָּא רַק מַשְׁפִּיע

אוֹר הַחַיִים,

לִכְלָלוּת הַשַּׁלְשֶׁלֶת:

וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא

בְּמִדַּת יְמֵי חַיָּיו,

כִּי בְּעֶשְׂרִים שָׁנָה,

רָאוּי לִישָׂא אִשָּׁה.

וְעֶשֶׂר שָׁנִים,

רָאוּי לְהַמְתִּין עַל לֵידַת בָּנִים,

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:

"וְנִמְצָא מוֹלִיד בָּטוּחַ",

בִּשְׁנַת הַשְּׁלוֹשִׁים.

  -

 וְאָז,

יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין עַל בְּנוֹ,

עַד שֶׁיַּגִיעַ לְאַרְבָּעִים שָׁנָה,

יְמֵי בִּינָה,-
-

-

בְּאוֹפֶן, שֶׁיּוּכַל לִמְסוֹר לוֹ,

אֶת הוֹנוֹ וִידִיעוֹתָיו,

שֶׁרָכַשׁ בְּעַצְמוֹ,

וְכֹל אֲשֶׁר לָמַד וְיָרַשׁ מֵאֲבוֹתָיו,

וְיִהְיֶה בָּטוּחַ עָלָיו,

שֶׁלֹּא יְאַבֵּד זֶה בְּעִנְיָן רַע,

שֶׁאָז תֵּכֶף הוֹלֵךְ לוֹ לְעוֹלָמוֹ,

וּבְנוֹ נֶאֱחָז בְּהֶמְשֵׁךְ הַשַּׁלְשֶׁלֶת,

תַּחַת אָבִיו.

ברית אהבה

 בְּרִית אַהֲבָה

מתוך כתבי בעל הסולם, חלק "שמעתי", מאמר ע"ו: "על כל קרבנך תקריב מלח"

מִדֶּרֶךְ הָעוֹלָם הוּא,

כְּשֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים

עוֹשִׂים טוֹבוֹת

אֶחָד לַשֵּׁנִי,

בֶּטַח בִּזְמַן שֶׁאַהֲבָה

פּוֹעֶלֶת בֵּין שְׁנֵיהֶם,

לֹא צְרִיכִים אָז

לִכְרִיתַת בְּרִית.

אֲבָל יַחַד עִם זֹאת

אָנוּ רוֹאִים,

שֶׁדַּוְקָא בַּזְּמַן

שֶׁהָאַהֲבָה פּוֹעֶלֶת,

אָז מִדֶּרֶךְ הָעוֹלָם הוּא

לַעֲשׂוֹת כְּרִיתַת בְּרִית.

וּכְרִיתַת הַבְּרִית,

שֶׁעוֹשִׂים,

הוּא עַל לְאַחַר זְמַן.

פֵּרוּשׁ הַדָּבָר,

שֶׁעוֹשִׂים עַכְשָׁיו הֶסְכֵּם,

בְּאִם שֶׁיָּבוֹא אַחַר כָּךְ מַצָּב,

שֶׁכֹּל אֶחָד מֵהֶם יַחֲשׁוֹב,

שֶׁאֵין לִבּוֹ שֶׁל כֹּל אֶחָד

שָׁלֵם לַחֲבֵרוֹ,

וְאִם יֵשׁ לָהֶם הֶסְכֵּם,

אָז הַהֶסְכֵּם הַזֶּה

מְחַיֵּב אוֹתָם לִזְכּוֹר

אֶת כְּרִיתַת הַבְּרִית

שֶׁעָשׂוּ בֵּינֵיהֶם,

בִּכְדֵי לְהַמְשִׁיךְ

גַם בַּמַּצָּב הַזֶּה

אֶת הָאַהֲבָה הַיְּשָׁנָה.

תנאי הערבות

 

תְּנָאֵי הָעַרְבוּת

מתוך כתבי רב"ש, חלק אגרות, אגרת מ'

הָאָדָם

יָכוֹל לָתֵת יְגִיעָה

רַק בְּמָקוֹם

שֶׁמַּרְגִּישׁ תַּעֲנוּג,

וְכֵיוָן שֶׁמַּתְחִיל

לְהַרְגִּישׁ תַּעֲנוּג בָּזֶה

שֶׁדּוֹאֵג עֲבוּר חֲבֵרוֹ,

מִמֵּילָא אֵין לוֹ מָקוֹם

לַחֲשׁוֹב עֲבוּר פְּרָטִיוּתוֹ.
-

לבוש רהבה

 לְבוּשׁ אַהֲבָה

מתוך כתבי רב"ש, חלק ג', מאמר 759: "כללות האדם"

לְאַחַר שֶׁהָאָדָם

קִבֵּל לְבוּשׁ שֶׁל אַהֲבָה מִזּוּלָתוֹ,

אֲזַי מִשְׁתַּעֲשֵׁע רַק מֵאַהֲבַת זוּלָתוֹ,

וְשׁוֹכֵחַ אֶת אַהֲבָה עַצְמִית.

וַאֲזַי כֹּל אֶחָד מִבֵּין שְׁנֵיהֶם

מַתְחִיל לְקַבֵּל תַּעֲנוּג,

רַק בָּזֶה שֶׁדּוֹאֵג עֲבוּר חֲבֵרוֹ,

וְאֵין לוֹ מָקוֹם לִדְאוֹג עֲבוּר עַצְמוֹ,

מִטַּעַם שֶׁכֹּל אָדָם

יָכוֹל לָתֵת יְגִיעָה,

רַק עַל מָקוֹם

שֶׁהוּא יָכוֹל לְקַבֵּל תַּעֲנוּג.

שרטוט של הרב מיכאל לייטמן (03.08.12) בנושא מאמר רב"ש על "ישיבת חברים"

וּמֵאַחַר שֶׁהוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁע

עִם אַהֲבַת זוּלָתוֹ,

וְדַוְקָא מִשָּׁם הוּא מְקַבֵּל תַּעֲנוּג,

לָכֵן לֹא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם הֲנָאָה

בָּזֶה שֶׁיִּדְאַג עֲבוּר עַצְמוּתוֹ.

מִמֵּילָא אֵין תַּעֲנוּג,

אֵין דְּאָגָה,

וְאֵין מָקוֹם לִיגִיעָה.

מתוק לחברו

 

מָתוֹק לַחֲבֵרוֹ

מתוך כתבי רב"ש, חלק אגרות, אגרת מ'

מַתָּנָה נִבְחֶנֶת בָּזֶה שֶׁיּוֹדֵעַ

שֶׁחֲבֵרוֹ יֵהָנֶה מִזֶּה,

בֵּין בְּדִבּוּר בֵּין בְּמַחֲשָׁבָה וּבֵין בְּמַעֲשֶׂה.

אֶלָּא הֱיוֹת וְכֹל מַתָּנָה

צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּהִתְגַּלּוּת

כְּדֵי שֶׁחֲבֵרוֹ יֵדַע מִזֶּה,

וּבְחִינַת מַחֲשָׁבָה אֵין חֲבֵרוֹ

יוֹדֵעַ שֶׁחָשַׁב בַּעֲדוֹ,

לָכֵן צְרִיכִים גַם לְדִבּוּר, שֶׁיַּגִיד לוֹ

שֶׁחוֹשֵׁב וְדוֹאֵג עֲבוּרוֹ.

וְגַם בָּזֶה, דַּוְקָא בְּמַה שֶׁאָהוּב לַחֲבֵרוֹ,

הַיְנוּ מַה שֶׁמָּתוֹק לְחֵיךְ חֲבֵרוֹ.

שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב דְּבָרִים מְתוּקִים

אֶלָּא דְּבָרִים חֲמוּצִים

אֵינוֹ יָכוֹל לְכַבֵּד אֶת חֲבֵרוֹ בִּדְבָרִים חֲמוּצִים

אֶלָּא בִּדְבָרִים מְתוּקִים דַּוְקָא,

שֶׁזֶּה אָהוּב לְחֵיךְ חֲבֵרוֹ.

וּמִזֶּה נָבִין שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת

דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ אֵצֶל אָדָם זֶה,

וְאֵצֶל חֲבֵרוֹ אוֹתוֹ הַדָּבָר

הוּא מֵהַדְּבָרִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם.

 

הכרת טובה

הַכָּרַת טוֹבָה

מתוך כתבי רב"ש, חלק אגרות, אגרת מ'

מַתָּנָה נוֹתְנִים רַק לְמִי

שֶׁיּוֹדְעִים וּמַכִּירִים

שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ,

נִמְצָא שֶׁכַּוָנַת הַמַּתָּנָה

הִיא כְּמוֹ הַכָּרַת טוֹבָה

עַל הָאַהֲבָה שֶׁחֲבֵרוֹ נוֹתֵן לוֹ.

-
אֲבָל אִם נוֹתְנִים מַתָּנָה

לְ"אִישׁ זָר",

הַיְנוּ, שֶׁלֹּא מַרְגִּישׁ שֶׁחֲבֵרוֹ

הוּא קָרוֹב לְלִבּוֹ,

אִם כֵּן אֵין לוֹ

עַל מַה לָתֵת לוֹ

הַכָּרַת טוֹבָה.

חצי פרנסה

חֲצִי פַּרְנָסָה

מתוך כתבי רב"ש, מאמרי "שלבי הסולם", מאמר: "ענין אמת ואמונה"

אִם אֶחָד עוֹזֵר לַשֵּׁנִי

עַל חֲצִי פַּרְנָסָה,

הַיְנוּ, עַל יָדוֹ

הוּא הִשִּׂיג פַּרְנָסָה,

שֶׁזֶּה מַסְפִּיק לוֹ רַק

לְפַרְנֵס אֶת בֵּיתוֹ

רַק עַל חֵצִי,

אָז הַתּוֹדָה שֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ,

אֵינֶנָּה עוֹד בִּשְׁלֵמוּת.

אֲבָל אִם הוּא הִשְׁתַּדֵּל

לְהַמְצִיא לְמִישֶׁהוּ

פַּרְנָסָה שְׁלֵמָה,

וְגַם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְפַרְנֵס

גַּם עִם מוֹתָרוֹת,

הַיְנוּ, שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם חִסָּרוֹן,

מַה שֶׁהוּא לֹא מִלֵּא אוֹתוֹ,

בֶּטַח אִישׁ כָּזֶה

הוּא מוֹדֶה וּמְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ

בְּכֹל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ.

לירה אחת

לִירָה אַחַת

מתוך כתבי רב"ש, מאמרי "שלבי הסולם", מאמר: "מהו, רועה העם הוא כל העם, בעבודה"

אָדָם, הַמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ

וּמַלְוֶה לוֹ כֶּסֶף.

אֶפְשָׁר שֶׁיַּאֲמִין לוֹ

עַל לִירָה אַחַת.

וְאִם יִדְרוֹשׁ שְׁתֵּי לִירוֹת,

יְסָרֵב לְהַלְווֹת לוֹ.

וְאֶפְשָׁר גַם כֵּן

שֶׁיַּאֲמִין לוֹ עַל כֹּל רְכוּשׁוֹ

בְּלִי צֵל שֶׁל פַּחַד.

וְאֱמוּנָה זוֹ הָאַחֲרוֹנָה

נֶחְשֶׁבֶת לְאֱמוּנָה שְׁלֵמָה.

-

לב לתת

לֵב לָתֵת

מתוך כתבי רב"ש, מאמרי "שלבי הסולם", מאמר: "סדר ישיבת התועדות"

מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ מִמִּישֶׁהוּ,

שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ טוֹבָה,

הוּא צָרִיךְ לָדַעַת:

א.

אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ לָתֵת לוֹ,

מַה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ.

כִּי אִם אֵין בְּיָדוֹ,

מַה הִיא הַתּוֹעֶלֶת שֶׁמְּבַקֵּשׁ.

ב.

 שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לֵב טוֹב לָתֵת.

שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָתֵת,

מַה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ,

אֲבָל אֵין לוֹ לֵב לָתֵת.

-

אורח לסעוד

אוֹרֵחַ לִסְעוֹד

מתוך ספר "זוהר לעם", פרשת ויקרא, מאמר: "באתי לגני", אות כ"ו

מִי שֶׁמַּזְמִין

אָחֵר לֶאֱכוֹל,

הוּא בָּעֵת

כְּשֶׁהַמָּזוֹן

מוּנָח לְפָנָיו.

-

אֲבָל אַחַר

שֶׁכְּבָר אָכַל,

אֵיךְ יַזְמִין אָחֵר

לֶאֱכוֹל עִמּוֹ?

פי 100

פִּי 100

מתוך כתבי רב"ש, חלק "מאמרי חברה", מאמר: "לפי מה שמבואר בענין ואהבת לרעך"

אִם מַחֲשִׁיב אֶת חֲבֵרוֹ 1

וְעַצְמוֹ 0 אַחֲרָיו,

נֶחְשָׁב שֶׁמְּקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ

פִּי 10.

וְאִם מַחֲשִׁיב

עַצְמוֹ 00 נֶגֶד חֲבֵרוֹ,

מְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ

פִּי 100.

-

-
וּלְהֶפֶךְ,

הַחוֹשֵׁב חֲבֵרוֹ 0

וְהוּא 1,

אָז פָּחוּת מֵחֲבֵרוֹ

פִּי 10.

וְאִם חוֹשֵׁב שֶׁהוּא 1,

וּשְׁנֵי חֲבֵרָיו שְׁנֵי אֲפָסִים,

אָז נִבְחָן

חֵלֶק מִמֵּאָה נֶגְדָם, 0.01

-

-
כָּךְ קוֹמָתוֹ

מִתְגַּדֶּלֶת

אוֹ מִתְקַטֶּנֶת.