המלך יבוא אצלה

 הַמֶּלֶךְ יָבוֹא אֶצְלָהּ

מתוך ספר "זוהר לעם", פרשת ויקרא, מאמר: "נפלה לא תוסיף קום", אות ע"ט, אות פ' ואות פ"ג

מָשָׁל לְמֶלֶךְ

שֶׁכָּעַס עַל הַמַּלְכָּה,

וְהִשְׁלִיכָהּ מֵהֵיכָלָהּ

לִזְמַן יָדוּעַ.
-

-
כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַהוּא,

מִיַּד הָיְתָה בָּאָה הַמַּלְכָּה

וְחָזְרָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

כֵּן הָיָה פַּעַם אַחַת,

וּשְׁתַּיִם,

וְשָׁלוֹשׁ פְּעָמִים.

בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה,

נִתְרַחֲקָה מֵהֵיכַל הַמֶּלֶךְ,

וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ מֵהֵיכָלוֹ

לִזְמַן אָרוֹךְ.
-

-

אָמַר הַמֶּלֶךְ:

"פַּעַם הַזֹאת אֵינָהּ כִּשְׁאַר פְּעָמִים,

שֶׁהִיא תָּבוֹא כָּךְ לְפָנַי,

אֶלָא אֲנִי אֵלֵךְ עִם כֹּל בְּנֵי הֵיכָלִי,

וַאֲבַקֵּשׁ אוֹתָהּ".

כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ,

רָאָה אוֹתָהּ שֶׁהָיְתָה

שׁוֹכֶבֶת עַל הֶעָפָר.

מִי רָאָה כְּבוֹד הַמַּלְכָּה

בַּזְּמַן הַהוּא,

וְהַבַּקָּשׁוֹת שֶׁל הַמֶּלֶךְ נֶגְדָהּ,

עַד שֶׁאָחַז אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ בְּיָדָיו,

וְהֵקִים אוֹתָהּ,

וְהֵבִיאָהּ לְהֵיכָלוֹ,

וְנִשְׁבַּע לָהּ,

שֶׁלֹא יִפָּרֵד מִמֶּנָּה עוֹד לְעוֹלָם,

וְלֹא יִתְרַחֵק מִמֶּנָּה.*

וַדַּאי אָז,

כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ מִתְפַּיֵּס עִמָּה,

הוּא הַכָּבוֹד שֶׁלָּהּ

וְשִׂמְחַת הַכֹּל.-

*...ודאי אז, כשהמלך מתפייס עימה, הוא הכבוד שלה ושמחת הכל. בכל הפעמים היא באה לפני המלך וקמה לפניו. אבל בפעם הזאת אינו כן, אלא המלך יבוא אצלה, ויתרצה עימה, וישיב אותה להיכלו...(ספר "זוהר לעם", פרשת ויקרא, מאמר: "נפלה לא תוסיף קום", אות פ"ג)