תָּשׁוּב ה' לִהְיוֹת ו'
מתוך ספר "זוהר לעם", פרשת חיי שרה, מאמר: "ואברהם זקן בא בימים", אות קכ"ב
בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה*
עוֹמְדִים בּוֹ,
בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם,
אֵין לְצַדִּיקִים גְּמוּרִים
רְשׁוּת לַעֲמוֹד בּוֹ.
מִשּׁוּם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה
הֵם קְרוֹבִים אֶל הַמֶּלֶךְ
יוֹתֵר מִכּוּלָם.
וְהֵם מוֹשְׁכִים הַשֶּׁפַע
מִלְּמַעְלָה
עִם יוֹתֵר כַּוָּנַת הַלֵּב,
וְעִם כּוֹחַ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר
לְהִתְקָרֵב אֶל הַמֶּלֶךְ.
*...אשריהם לבעלי תשובה שבשעה אחת, ביום אחד, ברגע אחד, הם קרבים אל הקב"ה. מה שלא היה כן אפילו לצדיקים גמורים, שהם נתקרבו אל הקב"ה בכמה שנים. אברהם לא נכנס באלו הימים העליונים, עד שהיה זקן. וכן דוד, שכתוב, והמלך דוד זקן בא בימים. אבל בעל תשובה, מיד נכנס ומתדבק בהקב"ה..." (ספר "זוהר לעם", פרשת חיי שרה, מאמר: "ואברהם זקן בא בימים", אות קכ"א)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה