דֶּרֶךְ מָשָׁל וְדִמְיוֹן
מתוך ספר "תלמוד עשר הספירות", חלק ד', פרק א', אות ב', אור פנימי
לֹא יִתָּכֵן כְּלָל
לְרַמֵּז עַל הַמְּצִיאוּת שֶׁל
הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים
בְּעֶזְרַת הָעֲנָפִים הַגַּשְׁמִיִּים,
שֶׁהֲרֵי אֵין לַעֲנָפִים הָאֵלּוּ
יַחַס יָשָׁר לָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים
אֲשֶׁר יִהְיוּ מוּכְשָׁרִים
לְבָאֵר הַמּוּשָׂגִים שֶׁלָּהֶם.
וּמַה שֶׁמְּדוּבָּר בָּהֶם
הוּא בְּדֶרֶךְ מָשָׁל וְדִמְיוֹן,
וְאֵינוֹ אֶלָּא כְּדֵי
לְשַׁכֵּךְ הָאוֹזֶן.
-
-
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה