עיקר וטפל

 עִקָּר וְטָפֵל

מתוך כתבי רב"ש כרך ג', חלק "דרגות הסולם", מאמר 73: "טעמי תורה", עמוד 1638

א

אוֹכְלִים,

בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה

כּוֹחַ לַעֲבוֹדָה,

וְעוֹבְדִים,

בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה

מַה לֶאֱכוֹל.

אוֹכְלִים,

בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה

כּוֹחַ לַעֲבוֹדָה,

וְחוֹזֵר חֲלִילָה.

ב

וְאִם שׁוֹאֲלִים אֶת הָאָדָם:

"עַל מַה מִשְּׁתֵּיהֶן

אַתָּה רוֹצֶה לְוַתֵּר,"

הַיְנוּ,

"רוֹצִים לָתֵת לְךָ

דָּבָר אֶחָד מִשְּׁתֵּיהֶן,

וְלֹא שֶׁאַתָּה כּוֹרֵךְ

אֶחָד בַּשֵּׁנִי."

בְּוַדַּאי שֶׁיַּגִיד,

שֶׁהוּא מְוַתֵּר עַל הָעֲבוֹדָה

וְלֹא עַל אֲכִילָה,

כִּי בָּאֲכִילָה,

הוּא מוֹצֵא טַעַם טוֹב,

מַה שֶׁאֵין כֵּן בָּעֲבוֹדָה

הוּא מַרְגִּישׁ טַעַם רַע.

לָכֵן אִם יֵשׁ בִּיכוֹלְתוֹ

לְוַתֵּר עַל פְּעוּלָה אַחַת,

הָיָה מְוַתֵּר עַל עֲבוֹדָה

וְהָיָה בּוֹחֵר בַּאֲכִילָה.

שרטוט מתוך שיעור הקבלה היומי (2.12.08)

על מאמר מתוך אסופת "דרגות סולם" של רב"ש

ג

וְיֵשׁ לִפְעָמִים אֲנָשִׁים,

שֶׁאֵין לָהֶם טַעַם בַּאֲכִילָה,

וְכֹל מַה שֶׁאוֹכְלִים

הוּא מִטַּעַם הֶכְרָח,

שֶׁאַחֶרֶת לֹא הָיָה לָהֶם

קִיּוּם לַגּוּף

וְלֹא יוּכְלוּ לַעֲבוֹד.

וּבִשְׁבִיל מַה הֵם

צְרִיכִים לַעֲבוֹד?

הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם

סִפּוּק בָּעֲבוֹדָה,

כִּי בָּעֲבוֹדָה

הֵם מַרְגִּישִׁים טַעַם,

שֶׁרוֹאִים שֶׁעוֹשִׁים מַשֶּׁהוּ.

מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּאֲכִילָה

אֵין לָהֶם טַעַם.

וְזֶהוּ מִסִּבַּת מַחֲלָה

אוֹ מֵחֲמַת זִקְנָה.

ד

וְיֵשׁ שֶׁאוֹכְלִים

בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אַחַר כָּךְ

כּוֹחַ לַעֲבוֹד,

וְעוֹבְדִים בִּכְדֵי

שֶׁיּוּכְלוּ לֶאֱכוֹל.