בַּקָּשָׁה אֲמִתִּית
מתוך כתבי רב"ש כרך א', מאמרי "שלבי הסולם", מאמר: "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'", עמוד 627
אִם רוֹצִים לָתֵת מַשֶּׁהוּ לְאָדָם,
וְהַנּוֹתֵן מְפַחֵד,
שֶׁאִם יִתֵּן לוֹ, תֵּכֶף עַל הַמָּקוֹם,
בִּזְמַן שֶׁהַמְּקַבֵּל מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ,
אָז הַמְּקַבֵּל לֹא יֵדַע לְהַעֲרִיךְ
אֶת הַנְּתִינָה,
וְהוּא בֶּטַח יְאַבֵּד זֶה,
אוֹ שֶׁיִּהְיֶה אֲנָשִׁים
שֶׁיִּקְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַדָּבָר.
וֶהֱיוֹת שֶׁהַנּוֹתֵן יוֹדֵעַ
אֶת הַחֲשִׁיבוּת שֶׁבְּהַדָּבָר,
לָכֵן הוּא לֹא רוֹצֶה שֶׁהַמְּקַבֵּל
יְקַלְקֵל אוֹתָהּ.
וְלָכֵן הוּא לֹא נוֹתֵן לוֹ אֶת דָּבָר,
מַה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ,
תֵּכֶף עַל הַמָּקוֹם.
אֶלָּא הוּא רוֹצֶה שֶׁהַמְּקַבֵּל
יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה פְּעָמִים.
כְּלוֹמַר, שֶׁעַל יְדֵי הַבִּקּוּשׁ
מִתְרַקֵּם אֵצֶל הַמְּקַבֵּל צוֹרֶךְ לְהַדָּבָר.
אַחֶרֶת הוּא מוּכְרָח לְהַפְסִיק מִלְּבַקֵּשׁ.
וּבִזְמַן שֶׁהוּא לֹא זָז מִמֶּנּוּ מִלְּבַקֵּשׁ,
זֶה אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת,
רַק בְּאוֹפֶן, שֶׁבְּכֹל פַּעַם וּפַעַם
הוּא מוּכְרָח לְהָבִין אֶת הַנְּחִיצוּת שֶׁבַּדָּבָר.
זֹאת אוֹמֶרֶת,
אִם הוּא רוֹצֶה לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עוֹד הַפַּעַם,
שֶׁהַנּוֹתֵן יִתֵּן לוֹ,
מוּכְרָח הָאָדָם לָתֵת מַחֲשָׁבָה,
אִם בֶּאֱמֶת חָסֵר לוֹ אֶת הַדָּבָר.
שֶׁרַק אָז יֵשׁ לוֹ כּוֹחַ לְבַקֵּשׁ עוֹד הַפַּעַם,
לְאַחַר שֶׁכְּבָר בִּקֵּשׁ
וְלֹא קִבֵּל מַעֲנֶה עַל שְׁאֵלָתוֹ.
וְזֶהוּ מִטַּעַם,
שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לְבַקֵּשׁ בַּקָּשׁוֹת
מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְעַנְיֵּן בְּבַקָּשׁוֹתָיו.
אוּלָם הֱיוֹת שֶׁהַדָּבָר
שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ,
הוּא דָּבָר נָחוּץ, שֶׁזֶּהוּ עִנְיָן,
שֶׁכֹּל הַחַיִּים תָּלוּי בָּזֶה,
לָכֵן הַנְּחִיצוּת שֶׁבַּדָּבָר
אֵינוֹ נוֹתֶנֶת לוֹ מְנוּחָה.
וְהוּא הוֹלֵךְ אֲפִילוּ לְמַעְלָה מֵהַדַּעַת,
לְבַקֵּשׁ כֹּל פַּעַם, עוֹד הַפַּעַם.
הֱיוֹת שֶׁאֵין לוֹ לְאָן לָלֶכֶת.
כִּי בְּלִי דָּבָר זֶה, שֶׁהוּא מֵבִין
שֶׁזֶהוּ הַחַיִּים שֶׁלּוֹ,
הוּא אוֹמֵר, שֶׁכֹּל הַחַיִּים
הוּא בִּשְבִילוֹ דָּבָר מְיוּתָר,
הֱיוֹת שֶׁהוּא בָּא לִיְדֵי הַרְגָּשָׁה,
שֶׁבִּשְׁבִיל שְׁאָר דְּבָרִים
אֵין כְּדַאי לִחְיוֹת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה